וְלָכֵן֙ כֹּֽה־אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הַמִּטָּ֞ה אֲשֶׁר־עָלִ֥יתָ שָּׁ֛ם לֹֽא־תֵרֵ֥ד מִמֶּ֖נָּה כִּ֣י מ֣וֹת תָּמ֑וּת וַיֵּ֖לֶךְ אֵלִיָּֽה׃
“Oleh karena itu, beginilah firman Yang Mahakekal: ‘Engkau tidak akan turun lagi dari tempat tidur yang telah kaunaiki itu, sebab engkau pasti mati.’” Lalu pergilah Elia.
נצח ישראל
ובמדרש, בחמשה מקומות אליהו זכור לטוב חסר וי"ו; חד "מלאך ה' דבר באליה" (ר' מ"ב א, ג). וחד "וילך אליה ויאמר איש בעל שער" (ר' מ"ב א, ד). וחד "ויאמר אליה אם איש אלקים אנכי" (ר' מ"ב א, יב). וחד "ויאמר אליהם אליה התשבי הוא" (ר' מ"ב א, ח). וחד "הנה שולח לכם את אליה" (ר' מלאכי ג, כג). ובחמשה מקומות יעקב מלא בוי"ו; חד הך דהכא. וחד "את זרע יעקוב אם אמאס" (ר' ירמיה לג, כו). וחד "ושב יעקוב ושקט" (ירמיה מו, כז). וחד "הנני שב את שבות יעקוב" (ר' ירמיה ל, יח). וחד "לא כאלה חלק יעקוב" (ירמיה נא, יט). וזה רומז על שנתן אליהו ליעקב ערבון. וכתיב (משלי ו, א) "אם ערבת לרעיך תקעת לזר כפך וגו'". והנה היד יש בו חמשה אצבעות היד. ולכך נמצא חמשה ואוי"ן אצל יעקב, כי האצבע דומה לוי"ו, ונתן לו כף על זה, והוא הערבות שנתן ליעקב. ועוד דכתיב "תקעת לזר כפך", ובמסכת אהלות (פ"א, מ"ח) מונה שלשים אברים בפיסת היד. וחמשה ואוי"ן הם שלשים*.